לילה טוב

לפעמים דודו לא רוצה להרדים את עצמו תוך שתי דקות אז הוא קורא לאבא. הוא עומד במיטה ומרים ידיים בתנועה הבינלאומית "רוצה בידיים...בידיים שלך...".
אבא מרים את דודו בידיים, מוצץ, ובובת עכברוש.
עכשיו, בטון רגוע ובערך בטמפו של "עטור מצחך":
כווולם הלכו לישון.
אבא הלך לישון, ואמא הלכה לישון, וניני הלכה לישון, וראטה (בובת עכברוש) הלך לישון,
כווולם הלכו לישון.
סבא הלך לישון, וסבתא הלכה לישון, ודודה תותי הלכה לישון, ועוד סבתא (של אבא) הלכה לישון, ועוד דודה (של אבא) הלכה לישון,
כווולם הלכו לישון.
ועוד סבא הלך לישון ועוד סבתא הלכה לישון,
כווולם הלכו לישון.
ועוד דודה הלכה לישון ועוד דוד הלך לישון ובן דוד הלך לישון ועוד בן דוד הלך לישון,
כווולם הלכו לישון.
ועוד דוד הלך לישון ועוד דודה הלכה לישון, ועוד בן דודה הלך לישון ועוד חברה של בן דודה הלכה לישון, ועוד בת דודה הלכה לישון ועוד חבר של בת דודה הלך לישון, ועוד בת דוד הלכה לישון ועוד בת דוד הלכה לישון,
כווולם הלכו לישון.
ועוד דוד הלך לישון ועוד דודה הלכה לישון ועוד בן דוד הלך לישון ועוד בן דוד הלך לישון ועוד בת דוד הלכה לישון ועוד בת דוד הלכה לישון,
כווולם הלכו לישון.
(ראש מונח בעדינות על הכתף)
החדר הלך לישון, והרצפה הלכה לישון, והשטיח הלך לישון, והתקרה הלכה לישון, והקירות הלכו לישון והחלון הלך לישון,
כווולם הלכו לישון.
והמכוניות הלכו לישון, והמשאיות הלכו לישון, והאוטובוסים הלכו לישון (אובובו! כן, אובובו...), והטרקטורים הלכו לישון והאופניים הלכו לישון והאופנועים הלכו לישון,
כווולם הלכו לישון.
וגננת אחת הלכה לישון וגננת שנייה הלכה לישון וגננת שלישית הלכה לישון וגנן אחד הלך לישון,
כווולם הלכו לישון.
ודובי הלך לישון, וראטה הלך לישון, ומוצצי הלך לישון ובקבוק הלך לישון, והמיטה הלכה לישון והשמיכה הלכה לישון,
כווולם הלכו לישון.
לילה טוב דודו
חלומות פז
יוצא מהחדר בשקט בשקט...

אמבטיה

דודו אוהב אמבטיות. ואני אוהב שהוא באמבטיה.
הוא הכי חמוד, כמו ממתק. יש לו חיוך שמפציע כמו שמש וכמו ירח.
כשהוא צוחק אני מוצא את עצמי עם ידיים על הלב כמו איזו סבתא.
כשהוא עוטה מבט אבוד אני שלולית עם לחלוחית בזווית העין.
כשהוא יהיה גדול הוא יהיה מאהב. רק בזכות המבט הזה. אם הוא ירצה את אהבת חייו, מספיק המבט האבוד הזה (עדיף בגשם...) ואהבות חייו לעשרות ייפלו לרגליו.
הכל אצלו נכון ומושלם, החיוך, הגודל, הצחוק השובב, האהבה הגדולה.
לפעמים כשהוא משתעל או עם אף סתום אני עושה לו סאונה. סוגרים את הדלת מראש, ואני שם בדוש מים חמים יותר מהרגיל, סוגר את הפקק ועומד על שולי האמבטיה, הכי גבוה שאפשר. בדרכו לאמבטיה, רסס המים החם מייצר טונה אדים. אחרי דקה כבר לא רואים את הדלת מבעד לערפל. אחרי עוד שתי דקות כבר לא רואים כלום. המראה והקירות מזיעים לחות וכל חדר האמבטיה מריח מהאפטרשייב שיוצא לי מהפנים עם החום והאדים. כשהוא מוכן הוא בא עם אמא ודי מהר האף שלו נפתח.
הוא מבקש קצף ומסתבן וחופף בעצמו. לפעמים גם שרים לו שיר (אני רוחץ ידיים טרילילילילילי) והוא עושה את התנועות כמו ענק ומחייך את החיוך המלאכי שלו (אני מותק - צובט את עצמו בלחי).
כשמכניסים אותו לאמבטיה ומרטיבים אותו הוא עושה פיפי. אני כבר יודע לתפוס את הפיפי בכוס (לא כי באמת צריך, סתם כי אני גאה במיומנות הזאת). שופכים את התכולה הצהבהבה בכיור, שוטפים את הכוס...
הוא משפריץ עלינו וזה מצחיק אותו. אנחנו משפריצים אחת על השני ואחד על השניה וזה ממש ממש מצחיק אותו. הוא שם את החלקים של הפאזל בדיוק במקום, וכשזה לא במקום גם זה בכוונה.
אחר כך הוא מוציא את הפקק ובא למגבת דובי (אובי) או מגבת קרוקודיל (אודידי) ואנחנו עושים חבילה וצוחקים אל המראה וצועדים לחדר ומתנגבים (קודם ראש, אחר כך רגליים, ואחר כך גוף) ואז חיתול ובקבוק ופיג'מה ומוצץ ובובת עכברוש מאיקאה (יש ארבע כאלה, אחת בבית, אחת אצל כל סבאסבתא ואחת בגן) ולמיטה, חלומות פז, לכבות אור והוא מרדים את עצמו תוך שתי דקות.